 | | | צילום: אודי גולדשטיין | |
20 בנובמבר 2008, אדם רוטברד
העולם שייך לצעירים – זו הייתה המנטרה של כנס ה-GA,כנס של ארגון המאחד בתוכו את קהילת היהודים השונות בצפון אמריקה (UJC), אשר מתקיים פעם בחמש שנים בארץ והתקיים השנה בירושלים. זו הייתה הפעם הראשונה בה התקיים הכנס בבירה, וכן לראשונה זה 70 שנה הוסב דגש מיוחד על הדור הצעיר – "The Next Generation". לשם כך נבחר ארגון הלל להביא מטעמו נציגים צעירים מרחבי צפון אמריקה והארץ לכנס, שהיום הראשון בו הוקדש להם. ארגון הלל הוא הגוף הסטודניאלי הגדול בעולם ופועל בקמפוסים בכל העולם; אמריקה הצפונית והלטינית, אירופה, רוסיה ובשנים האחרון גם ישראל. הלל שם לו למטרה לאפשר לסטודנטים יהודים לפועל ולעסוק בתחנים יהודים, מהמקום הם נמצאים, בצורה פלוראליסטית, בזמנים בהם קיים חיפוש מתמיד של זהות עצמית ושורשים ובנסיון לענות כל הצרכים האלה ו"לקחת אחריאות על הזהות שלהם". הלל, הוא גוף פלוראליסטי שלא משתייך לשום זרם פולטי או דתי.
גם בית הלל בספיר הגיע לכנס, עם נציגות של חמישה עשר סטודנטים הפעילים בפרויקטים שונים של הארגון – מלווים במנהל הלל ספיר, אייל מצליח, רכז קולנוע ותחום קראיטיב, עומר בן יעקב, אשר מרכז פרויקטים גם מטעם "קולות בנגב" וסינמטק שדרות, וקמילה מילנר-לנדסקינד. "הGA הוא בגדר היסטורי משום שזו הפעם הראשונה בה כנס בנושא יהודים וצרכיהם מביא איתו כלכך הרבה צעירים", מספר מצליח. הכנס, שנערך כשלושה ימים, סיפק לסטודנטים הזדמנות להיפגש עם תורמים מארגונים שונים בארה"ב וקנדה, ולנהל דו-שיח כנה על הזהות היהודית, ועל עתיד היחסים בין יהודי ישראל והתפוצות. "הייתי עד דיון אמיתי בין התורמים מיהודי התפוצות השונים, לנתרמים מהארגונים השונים בארץ במסגרת דיו שנערך בנושא "עתיד גיוס הכספים בעולם". הופתעתי לראות את השיח הבריא והכנה. ההבאה של הצעירים נעשתה כדי שיכירו את המערך של קהילה יהודית חיה", מספר בן יעקב.
היום הראשון בכנס הוקדש לאותם צעירים – במה שכונה "Next Gen". יום הדור הצעיר נפתח בטקס פתיחה ב"יד ושם" במעמד אישים בכירים כגון אדגר ברונפמן, יו"ר חבר הנאמנים של הלל העולמי ויו"ר הWJC לשעבר, וסיורים של אנשי הדור הצעיר מהארגונים השונים בירושלים. בערב אותו יום נערך טקס פתיחה בבנייני האומה, בין היתר כיבדו את הGA בנוכחותם נשיא המדינה שמעון פרס, ראש הממשלה אהוד אולמרט, וכן שר הביטחון והרמטכ"ל שדיברו אל קהל הנוכחים.
היום האחרון הוקדש כולו לסיורים ברחבי הארץ – 68 סיורים שונים יצאו, ובנושאים שונים ומגוונים. "המטרה (בסיורים) הייתה לחשוף את יהודי התפוצות שהגיעו לפנים הרבות של ישראל – נערכו סיורים לחברון וגוש עציון, ומהצד השני גם לאום אל פאחם. הכנס הציג מהבחינה הזאת את הפנים של ישראל מכל זווית אפשרית", מספר בן יעקב. אחד מהסיורים היה תחת הכותרת "הלל בישראל", וכלל סיורים בבית הלל במכללת ספיר, ובאוניברסיטת בן גוריון. לסיור הגיעו מספר נציגים מארגון הלל העולמי, ביניהם וויין פיירסטון, נשיא הלל העולמי, הרב ויוסי גולדמן – נשיא הלל ישראל. ביחד עם עוד כ-30 מיהודי צפון אמריקה הגיעה המשלחת מלווה בסטודנטים מספיר ובן גוריון להרצאה מפיו של חבלן במשטרת שדרות, שסיפר על המציאות היומיומית של ירי הקסאמים וכן הציג רקטות שנפלו. לאחר מכן נערך סיור בבית הלל שבכללה – שהיה לדעת רבים גולת הכותרת שבסיור ואולי אף בכנס בכלל.
"התגובות על הסיור היו פנומליות", מספר מצליח. המשלחת קיבלה פרטים על פרויקט חדש של בית הלל והיחדיה למעורובת חברתית בשם "חברה בעם" – שאמור להפתח רשמית בתחילת דצמבר. במסגרת הפרויקט, תיפתח חנות יד שנייה קהילתית בתוך שטח המכללה שתהיה כולה של הסטודנטים. הפריטים שיוצעו למכירה יהיו כאלה שהסטודנטים יתרמו לחנות, שתהיה על טהרת היד השניה, המחזור והרב פעמיות, מתוך מטרה ליצור קהילה "בר קיימה" אשר פועלת סביב נושאים אקולוגאים וכדומה. הסטודנטים (וכל מי שרוצה) תורמים בגדים, מוצרי חשמל, דיסקים וכל מה שעולה בדימוני וכבר אין לבעליו שימוש בו יותר – פריטים אשר נמצאים כאינם מתאימים למכירה בשל מצבם נשלחים למחזור. אנשי "חברה בעם" אספו כבר למעלה מעשרה טונות של פסולת, שמוחזרה ויוצרת סוג של "תיקון עולם" אקולוגי. החנות עתידה להיות על טהרת השותפות הקולקטיבית של כל הסטודנטים, שיהיו אלה שיתפעלו את החנות. הפריטים עומדים להיות מוצעים במחיר סמלי, שכל הכנסותיו יגיעו לקופת צדקה קהילתית שתשמש את המכללה והסטודנטים.
המשלחת מהלל העולמי נראתה כמתרגשת מהפרויקט הייחודי ובכלל מהאווירה המיוחדת במכללת ספיר בשדרות, וכן נוצרו מגעים ראשוניים לשיתוף פעולה עתידי. ההיחשפות גם לצדדים היותר יפים בעיר ריגשה אותם, ובשיחות שנערכו לאחר מכן התקבלו פידבקים חיוביים על העשייה. לאחר הרצאה וסרט על העשייה של החנותש נערך סיור בחנות עצמה, שעתידית להיפתח ב2.12, וחלק מהנציגים אף לא התאפקו עד לפתיחה ורכשו מספר פריטים ראשונים. אנשי הלל נראו כמתעניינים באפשרות להעתיק פרויקט שכזה אל הקהילה היהודית שלהם בצפון אמריקה. | 
 "צילום: אודי גולדשטיין")
