 | | | עומר בן רובי בקפה יעל (צילום: איל מצליח) | |
על התחדשות המוסיקה היהודית בסצנת הרוק הישראלי
מאיה גורדון מסכמת מפגש מרתק עם איש גל"צ עומר בן רובי
30 במרץ 2009
השילוב בין המוסיקה המזרחית למוסיקה המערבית הגיע לשיא שלו בשנתיים האחרונות, הלהיטים: "אנא בכוח" , "ליבבתיני", "אשת חיל", "אייכה" ועוד הרבה אחרים מצויים בלב תרבות המוסיקה הישראלית כשהטקסט מנהל דיאלוג עם המקורות. האם שמיעת פיוטים מבתי הכנסת או טקסט הנלקח משיר השירים יחלוף וייחשב כטרנד או שמא זהו ז'אנר חדש שעתיד ללוות את תרבותנו לעולם?
"סלחו לי על ההכללה הגסה והדיכוטומית", כך אמר אתמול (30 במארס) עומר בן רובי איש גלי צה"ל בהרצאה שהתקיימה בבית הקפה יעל שבשדרות. באמירתו, הכללה גסה, התכוון להפרדה שבין המזרחים לאשכנזים שעליה התמקד לכל אורך ההרצאה בכדי להראות את השילוב שבין לחני המוסיקה האתניים השונים שהוליד את הצלחותיהם של ארז לב ארי, שולי רנד, עובדיה חממה ועוד. וכמובן הוליד את נושא ההרצאה אתמול.
לאלו שלא מכירים, בן רובי אינו חובש כיפה ולא חבש כיפה, את ילדותו העביר ברעננה בבית סלוניקי, כשאת תרבות בתי הכנסת בימי שישי העביר עם אביו אז והיום דרך עבודתו בגלי צה"ל הוא ממשיך להתעניין בשורשים שלנו ולבטא עניין זה דרך תוכניות שונות בגלי צה"ל ובגלגל"צ.
כסטודנטית לתקשורת בכלל וכחלק מרדיו "קול הנגב" בפרט שנמנעת מלהאזין לתחנה הפופולארית, היה לי קשה לשמוע מפיו של בן רובי כי את ההכרה והערכה להצלחה של האומנים שציינתי קודם לכן יש לתת לגלג"צ על כך שהיו הראשונים שלקחו "הימור" על השמעת השיר "אנא בכוח" של עובדיה חממה כשהפיוט אינו מוכר לאוזניים החילוניות שמאזינות לגלגל"צ גם כמו הטקסט המשמש כתפילה. אז איך בעצם הפיוט הזה הצליח להיכנס לפלייליסט הגלגלצי וכך להפוך ללהיט כשגם האשכנזים שבן רובי מרבה לציין בהרצאתו שרים ללא הרף??
את הפעם הראשונה בו קיבלו עורכי המוסיקה של גלגל"צ בישיבה משותפת את הסינגל "אנא בכוח" מתאר בן רובי "זה היה כמו לקבל את לוחות הברית, ממש.. זה היסטוריה. אני לא רוצה להיות פרשן לענייני גלגל"צ אבל אני רק רוצה להגיד שהיה פה הימור, כי בניגוד לדעה הרווחת לא כל מה שאתה משדר בתחנה מצליח, יש הרבה מאוד שירים שהושמעו לאורך השנים ונטחנו ולא זוכרים אותם היום..זה הפך ללהיט. מה יש בשיר הזה שגורם לילדה בת ה17 שאוהבת קולד פליי ועיברי לידר להתרגש מזה? הרי זה מה שמנסים לעשות בגלגל"צ, לקחת מוסיקה מהנישות השונות ולבחון האם זה יעבוד גם בקהל הרחב ולאו דווקא אצל אוהבי הז'אנר".
בכל זאת "אנא בכוח" של עובדיה חממה מושמע בתקופה האחרונה, אבל מה עם השירים הישנים והטובים שאנו מכירים משנות ה60, 70 ו 80 שמושמעים עד היום בתחנות השונות ומקוטלגים כלהיטים עד היום כמו "יחזקאל הנביא" של החלונות הגבוהים, "נוח" של מתי כספי" ו "עגל הזהב" של אהוד בנאי? בן רובי מתאר לאורך כל ההרצאה בסדר כרונולוגי איך היוצרים הכי אהובים עלינו לקחו טקסט מהמקורות ועשו בו כרצונם ועל הדרך קירבו את אלו שלא מחוברים לאותם טקסטים דרך הרוקנרול של החלונות הגבוהים וכמובן אהוד בנאי.
הנה לכם כמה דוגמאות מתוך ההרצאה אשר כללו המחשות מוסיקליות:
"יחזקאל"- החלונות הגבוהים (מילים: חיים חפר)
בן רובי מספר, "לקחת את הסיפור של הנביא יחזקאל ואת חזון העצמות היבשות ולהצליח לדייק מבחינת הוויה מצד אחד אבל גם מעוות מצד שני זו הברקה... להיט רוקנרול, כמו ביטלס הם מנגנים את זה....ציוני מאוד..הם בעצם הראו שאפשר להתעסק במקורותינו הרי את הטקסטים אנחנו מכירים, את הסיפורים, הם חלק מהתרבות שלנו..."
"נוח"- מתי כספי (מילים: יורם טהרלב)
בן רובי מספר על טהרלב, "הוא כותב את זה מזווית יושבי התיבה, לא מזווית החטא, התועבה..."כמה זמן נמשיך לשוט על פני המים".."פתח לרגע את הצהר אל תוך התכלת הלבנה שלח את היונה".
"זוהי בעצם הסתכלות אומנותית, חדה, הומוריסטית, מבריקה ובעיקר מאוד מאד עכשווית דאז..החידוש הוא ההסתכלות השונה, הזווית, הסאטירה. "על מה אתם שואלים? על בני האדם, על אפסותו של האדם..."
"עגל הזהב"- אהוד בנאי
"לעשות את זה כל כך אמין ולעשות את זה ללהיט רוק שרוקדים במסיבות, זוהי גאונות..הרי אהוד גאון כולכם יודעים...הסיפור של השיר נורא משמעותי, מדובר בחיים שלנו, זה מקור כל הצרות, אנחנו עדיין רוקדים סביב עגל הזהב ולכל אחד של את עגל הזהב שלו". עוד מוסיף בן רובי
"היכולת לחבר בן אותו סיפור מקראי לבין מה שעובר עלינו אז...זוהי הברקה".
.."אהוד בנאי שמע דקלון ,מתי כספי והחלונות הגבוהים וזה מה שהופך את התקליט לתקליט רוק מזרחי...זה קצת תפילה אבל קצת סאטירה, זוהי התפתחות שמגיעה לשיא מסוים..הוא מסתלבט עלינו באמצעות המקרא והרוקנרול.."
בן רובי לא שוכח לציין את האלבום האחרון של בנאי "שיר חדש" ולהשמיע לנו את "אשת חיל" שיר פיוטי מבית הכנסת המוכיח את התהליך שעבר בנאי ב20 שנה שחלפו מאז "אהוד בנאי והפליטים". לדעתו של בן רובי בנאי "קיבל ביטחון באומנות שלו,התחזק באמונה והתוצאה של השילוב היא היכולת להגיד לעצמו, יקבלו את מי שאני".
את ההרצאה מסכם בן רובי עם "אייכה" של שולי רנד כאשר ניכרת אהבתו לפיוט הזה שכל כך הצליח, הצלחה זו באה בגלל הלחן הפשוט והיפה שיכול להשתלב מוזיקלית אחרי שיר של רד הוט צילי פפרס. ולמרות ששולי רנד אז לא היה מוכר לציבור הרחב, התפילה שכתב נגעה לכל המאזינים והפכה ללהיט.
בן רובי מסיים במשפט חשוב ומעניין, "תסתכלו אלפיים שנה אחורה, הטקסטים האלה מעולם לא יצאו מהפלייליסט, תמיד היו בפלייליסט של העם היהודי רק שכל פעם באופן אחר"...
..ועכשיו אנחנו שומעים את הקומבינציה של שני הזרמים, התרבות המזרחית והתרבות האשכנזית שהשתלבה לה לתרבות ישראלית אחת.
ההרצאה התקיימה במסגרת פרשים בלילה הפקות.
פרשים בלילה היא תכנית משותפת להלל ספיר ורדיו קול הנגב, המשודרת כל יום שני בין 19:00 – 20:00 ברדיו קול הנגב
|