הדלקת נרות בסגנון ספיר

צילום: אודי גולדשטיין

אורות חנוכה בצל הפצצות

יום שישי, 26/12/08, איל מצליח

אני משער שרובכם שמעתם כי חג חנוכה בשדרות וביישובי עוטף עזה הוא חג של פצצות, קסאמים, פחד וחרדה. יישובים שלמים יורדים למקלטים. צה"ל מתכונן לפעולה גדולה. אי-וודאות באוויר. אנשים רבים חוששים לחייהם, לחיי ילדיהם, והקרובים להם.

בתוך כל המתח הזה ממשיך לפעול המוסד האקדמי המופגז ביותר בעולםהמערבי – מכללת ספיר. מכללה שבה לומדים כ-8000 סטודנטים מכל רחבי ישראל, מקצועות כמו תקשורת, קולנוע, הנדסה, אומנות, כלכלה, מנהל ומדיניות ציבורית ועוד. בשמונה השנים האחרונות ספג מוסד אקדמי זה עשרות טילי קסאם ועם זאת, לא נסגרו שערי המכללה אף לא ליום אחד, גם לא ביום בו נהרג אחד הסטודנטים במכללה מטיל קסאם שפגע בו כשהיה בדרכו לשיעור. גם לא ביום בו נורו עשרות קסאמים בשעה על המכללה.

תארו לעצמכם את הסיטואציה הבאה – אתם בדרך לעוד הרצאה באקדמיה, שותים קפה, קונים עיתון, ופתאום "צבע אדום", יש לכם 12 שניות להציל את חייכם. האם זוהי שיגרה אפשרית במוסד אקדמי?! בוודאי שלא. אבל זוהי שיגרת היומיום במכללת ספיר, הצמודה לעיר שדרות שבנגב המערבי של ישראל.

ביום רביעי האחרון, נר חמישי של חנוכה התשס"ח, 70 קסאמים ופצצות מרגמה נפלו בזה אחר זה באזור מכללת ספיר, מדי דקות אחדות נשמעו אזעקות "צבע אדום", סטודנטים רצים למרחבים מוגנים ומחכים לפיצוץ. אולי זה נס חנוכה – אבל למרות ההפגזות הכבדות, אין נפגעים בנפש (אם כי ישנם פגועי חרדה רבים, ופגיעות ברכוש).

בתוך הפחד הזה החלטנו להתמיד ולקיים את מסורת הדלקת נרות חנוכה, כבכול ימי החג. ובחרנו לעשות זאת באחד המקומות המיוחדים בקמפוס – המתחם של "חברה בעם", אותו הקמנו בחודשים האחרונים, שהיו חודשים בודדים של  "רגיעה" יחסית באזורנו ("תהדייה" בערבית).

בסיועם הנדיב של מר ואדים רבינוביץ' והפדרציה היהודית של אטלנטה שיפצנו את אחד האזורים המרכזיים בקמפוס, והפכנו אותו ממקלט מוזנח יחסית לאחד מהמקומות הממוגנים היפים באזור עוטף עזה. מקום שמהווה מקלט ביטחוני ומקלט רוחני, בית חם של ממש. מקום שבו אפשר להירגע בעת אזעקות "צבע אדום" (המקום ממוגן מפני פגיעות טילים), להיפגש עם חברים בקמפוס, ולהשתתף בעשייה חברתית משמעותית המעניקה גאווה גדולה לסטודנטים ולתושבי עוטף עזה (לצפייה בסרט וידאו המתעד את הקמת הפרויקט). העשייה החברתית והקהילתית המדהימה שנעשית ב"חברה בעם" מאפשרת לנו להשתחרר לרגע מהחרדות ומהאימה של התקפות הטילים, ובאותה עת לייצר מוקד השראה לאלפי צעירים ומבוגרים במרחב הנגב המערבי. רק בשבוע האחרון ציידנו באמצעות פרויקט "חברה בעם" עשרות מקלטים בכל אזור עוטף עזה בציוד הנדרש לשהייה ממושכת במקלטים (טלוויזיות, מערכות רדיו-טייפים, קומקומים ומיחמים, מזרנים, ספרים ומשחקים לילדים ועוד).

כך ביקשנו לעשות בהדלקת הנרות שקיימנו ביום רביעי האחרון. עשרות פעילי הלל במכללת ספיר, שעבדו במרץ בחודשים האחרונים סביב הקמת הפרויקט המדהים הזה, הדליקו נר של תקווה ולא של פחד, תקווה לימים שיבואו עם תום הקרבות, ימים שאנשים באזורנו, ובעולם כולו, ישקיעו בחינוך, בתרבות ובחברה, ולא בחומר נפץ ובמקלטים.

בזמן הדלקת הנרות המשיכו קולות "צבע אדום" להחריד את שמי הלילה, ופיצוצים חזקים נשמעו מעת לעת. באווירה זו קיימנו הדלקת נרות מיוחדת במינה, במקום מיוחד במינו, עם אנשים מיוחדים במינם. תודה לכולכם.